#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל דהמודר הנאה מחבירו אין מתירים לו אלא בפניו?<br>ומה הטעם בזה? (2)<br>ואלו ב' נפק""מ נאמרו בין הטעמים?<br>ומה הדין בדיעבד? (בקצרה)"	"דכתיב ויאמר ה' אל משה במדיין, דה""ק ליה במדיין נדרת (ליתרו, דכתיב ויואל משה לשון אלה) שוב למדיין להתיר נדרך.<br>והוא כדי שיתבייש להשאל בפניו, או מפני החשד.<br>ונפק""מ בנדר בפניו ולא לטובתו דל""ש בושה אלא חשד. ונפק""מ בשולחים לו דל""ש חשד אלא בושה.<br>ובדיעבד נחלקו הראשונים אי מהני."	נדרים דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע התירו הסנהדרין לצדקיה את שבועתו שלא בפני נבוכדנצר?<br>והאם יש ראייה ממעשה דצדקיה דבדיעבד הותרה השבועה?<br>ומהסוגיא דגיטין שתהא נודרת ליתומים והקשו שתלך לחכם?	התירו לכתחילה משום שהיה צורך מצווה שהיה מצטער ביותר ובטל ממלאכת שמים, וגם מצוות המלך עליהם להתיר.<br>יש שהוכיחו מזה דבדיעבד חל, אבל יש שדחו דחזי מאי עלתה ביה, דעשה שלא כדין.<br>ויש שהוכיחו מנודרת ליתומים דחל בדיעבד, ויש שדחו דאחר שנדרה ונטלה כתובה אין ליתומים תועלת באיסור פירותיה. ותו דאפשר דכוונת הגמ' שהיא תלך לחכם ותסבור שהותר לה.	נדרים דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פסק ר""מ בנודר מלישא את פלונית שאביה רע ואמרו לו מת או שעשה תשובה? והאם צריך שאילה לחכם?<br>ואלו ב' טעמים נאמרו בזה?<br>ואיזה טעם שייך בנודר מפלונית כעורה ונמצאת נאה? ומדוע ל""ש שם הטעם השני? (2)<br>ומה הקשתה בזה הגמ'?"	"ר""מ התיר דאי""ז נולד.<br>ולר""ה נעשה כתולה נדרו בדבר. והביא הר""ן מירושלמי דלפי""ז אף א""צ שאילה לחכם. לריו""ח איירי כשאומרים לו שמת או עשה תשובה מעיקרא ואי""ז נולד.<br>בפלונית כעורה ונמצאת נאה ל""ש תולה נדרו בדבר, או משום שאין דרכה להעשות נאה ול""ש לומר שאומר לזמן. או משום דלשון פלונית כעורה לא משמע תולה נדרו בדבר אלא מפרש טעם. ולזה שם הוא מצד דהוי טעות.<br>והקשו לריו""ח דקמייתא משום טעות, ל""ל למתני תרתי."	נדרים דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באלו כתובים שבתורה אמר ר""מ דפותחים לנודר?<br>ולימא כל דמיעני לאו עלי נפיל?"	"שעובר משום לא תיקום, ושאם יהיה עני עובר משום לא תקפוץ את ידך.<br>ולא מצי למימר אתן מה שאני צריך ליתן לגבאי, ול""ח נהנה ממני הואיל והגבאי יכול ליתן לאחר, דתחילת העניות אינו נופל לגבאי ואז מחוייבים הקרובים לפרנסו, ואל""כ הוא עובר משום לא תקפוץ."	נדרים דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה מעשה פתח ר""ע לאדם בכתובת אשתו?<br>והאם יש להוכיח מגביית הזוזים דמטלטלי משתעבדי לכתובה?<br>ומשער ראשך?<br>והאם ש""מ דאין מסדרים לבע""ח?"	"שהיתה כתובתה ד' מאות זוז, וא""ל ח' מאות הניח אבא, ד' נטל אחי, לא דיה שתטול היא מחצה ואני מחצה. וא""ל אפילו אתה מוכר שער ראשך אתה נותן לה כתובתה. וא""ל דא""כ לא היה מדירה, והתירו ר""ע.<br>וי""ל דלא היו ד' מאות זוז, אלא קרקע שווה ד' מאות זוז.<br>ושער ראשך ה""ק, אפילו אתה מוכר שער ראשך ואוכל, אתה חייב ליתן כתובתה.<br>ואין ראייה למסדרים, די""ל דה""ק, דאין מקרעים את הכתובה אפילו כה""ג עד שיפרע הכל."	נדרים דף סה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גובים ממטלטלין מיניה דידיה ומיתמי לכתובה? ומדוע?<br>ואיך ההלכה?	"לר""מ גובים אפילו מיתמי, ועדיף משאר חוב.<br>לחכמים אין גובים ממטלטלין אפילו מיניה דידיה. ומשום דכיון שאין זמנה ידוע ואפשר שלא תגבה לעולם, לא סמכה דעתה אלא על הקרקע.<br>ודקדק הר""ן מהא דפרכינן ש""מ מטלטלין משתעבדים, דלהלכה אין משתעבדים וכרבנן."	נדרים דף סה		
